<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"י</h1>
<h2>דף י.</h2>
ופי' היחידים, תלמידי חכמים לבד, וכל התלמידים ראויים לכך.
<h2>דף יב:</h2>
[עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד תעניות שהן י"ג על הצבור]. והעשרה תעניות האחרונים אוכלים ושותים מבעוד יום כענין צום כפור. ודוקא בארץ ישראל, דאלו בחוצה לארץ אף על אלו אוכלין משחשיכה כמו בשלשה הראשונים. ונפקא לן מדאמרי' פרק מקום שנהגו (פסחים נ"ד ב') אמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא ט' באב בלבד. כלומר דבין השמשות שלו אסור, וכן הלכה.
<h2>דף יט.</h2>
אמרו לו כשם כשהתפללת עליהם שירדו וכו', (כ"ב ב') אמר רב יהודה אמר רב ובגולה מתריעין עליהם מיד אבל לא בארץ ישראל לעולם. ולזה השיב להם החסיד חוני המעגל צאו וראו אם נמחית אבן הטועים. ומפרש בירושלמי (תענית פ"ג הלכה ח') כשם שאי איפשר לאבן שתמחה, כך אי איפשר להתפלל על רוב הטובה.
<h2>דף כ.</h2>
פרק סדר תעניות הללו מעשה ברבי שמעון ברבי אלעזר שבא ממגדל גדר מבית רבו והיה רוכב על חמור ומטייל על שפת הים וכו', זה הים על כרחיך הוא ימה של טבריה.
<h2>דף כב.</h2>
בפ' סדר תעניות תנו רבנן על השדפון ועל הירקון בכל שהוא. ארבה וחסיל אף על פי שלא נראה אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל מתריעין עליהם מיד. וכשהוא אומר מתריעין אין צריך לומר שמתענין, וכן כתב הר"ם ז"ל (הלכות תענית פ"ב הלכה י') מתריעין ומתענין עליהם. ופי' ארבה, אלגראד וכן פי' ר"ח ז"ל. תוספתא (תענית פ"ב הלכה י') על כלן אין מתריעין עליהם אלא באותה הפרכיא בלבד, היה בסוריא אין מתריעין עליו בארץ ישראל, בארץ ישראל מתריעין עליו בסוריא.
<h2>דף כה.</h2>
מסכת תענית פ' סדר תעניות אמר, ר' חייא בר לוליאני שמעינהו להנהו ענני דקאמרי ניזיל ונשדי מיא לעמון ומואב. אמר לפניו, רבש"ע, כשנתת לעמך ישראל תורה החזירתה על כל האומות העולם ולא קבלוה ועכשיו אי אתה נותן להם מטר, שדו אדוכתיה. פי' הרשב"א ז"ל שמע במקום הבנה והשגה, כטעם (דברים ד' ל"ג) השמע עם קול אלהים. וכן נמצא שהחושים נלקחים זה מפני זה כטעם (שמות כ' ט"ו) וכל העם רואים את הקולות, שהם במקום שומעים, וכן שומע במקום רואה. ור' חיא ראה שהעננים הולכים שם התפלל ונענה. ואולי הלקח חוש בחוש מפני החוש הכולל.
<h2>דף כה:</h2>
ת"ר עד מתי יהיו גשמים יורדין ויהיו הצבור פוסקים מתעניתם, כמלא ברך המחרישה דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר בחריבה טפח בבינונית טפחיים בעבודה ג' טפחים והלכה כרבי יהודה.
